לפני 3 שנים בעלי קנה דירה, כשעוד לא היינו נשואים עדיין והוא משכיר אותה עד היום. לאחר שנישאנו לפני פחות משנה, רכשנו יחד דירה נוספת לעצמנו למגורים.
במעמד תשלום מס רכישה שילמנו את דרגת המס הגבוהה [התאריך צונזר]%.
היום קראתי על החלטת בית משפט עליון בפרשת פלם (ע"א 3185/03) שאם רכישת הדירה הראשונה הייתה קודם לנישואין היינו צריכים לשלם את דרגת המס הנמוכה של [התאריך צונזר]% בלבד.
האם זה נכון גם לגבינו?האם זה אפשרי לקבל החזר עבור ההפרש? כיצד עושים זאת?
תודה
תשובת עו"ד לדיני מיסים
מרום שלום רב,
בעבר היה נהוג, כי כאשר ישנו הסכם ממון בין בני זוג, לפיו קיימת הפרדה רכושית בין רכושם של בני הזוג, חלה "הלכת פלם" שם בית המשפט העליון קבע ברוב דעות, כי מאחר שבמועד רכישת הדירה הראשונה הבעל לא היה בן זוגה של האישה ואין לו כל זכות בדירה לאור הסכם הממון שחתמו בני הזוג, הרי הדירה החדשה, תחשב לבעל כ"דירתו היחידה".
פס"ד נוי הרחיב את "הלכת פלם" גם למקרים בו לא נחתם הסכם ממון בין בני הזוג ולא בוצעה הפרדה רכושית.
מאידך, בעניין זלצר נקבע, כי בהעדר הסכם ממון לא תחול "הלכת פלם".
הלכה למעשה, במשך חודשים רשויות מס שבח אימצו חד צדדית את עניין זלצר, עד שניתנה החלטת בית משפט העליון בעניין בעניין ע"א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' אן מרי עברי ; נז(5) 589 שם קבעו השופטים, כי מאחר וסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 קובע מפורשות, כי לצורך פטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים מזכה בני-זוג מהווים "מוכר אחד" (למעט אם חיים הם בנפרד דרך קבע), הרי החלטתם של בני הזוג בפרשת אן מרי עברי לקיים הפרדה בנכסי מקרקעין מסוימים, על-ידי חתימתם על הסכם יחסי ממון, אינה צריכה להשליך על שאלת מתן הפטור במכירת דירת המגורים שבה מתגוררים בפועל שני בני-הזוג. המבחן שמציב החוק לא בא לענות על השאלה אם בני-הזוג בחרו להפריד את הבעלות בנכסיהם, על-ידי חתימתם על הסכם ממון, כי אם לענות לשאלה אם בני הזוג בחרו להתגורר בנפרד בדרך קבע.
לאור הלכת "אן מרי עברי", הרי שאם האשה והבעל מתגוררים יחדיו, הרי שניהם כבני זוג יחובו בשיעור מס רכישה במדרגות "דירה שנייה" בעת רכישת הדירה החדשה, אפילו נחתם ביניהם הסכם ממון בו קיימת הפרדה ברכושם.
לפיכך, גם את וגם בעלך נחשבים כבעלי "דירה שנייה" ולפיכך, אינכם זכאים לקבלת החזר ממס רכישה.
פס"ד נוי הרחיב את "הלכת פלם" גם למקרים בו לא נחתם הסכם ממון בין בני הזוג ולא בוצעה הפרדה רכושית.
מאידך, בעניין זלצר נקבע, כי בהעדר הסכם ממון לא תחול "הלכת פלם".
הלכה למעשה, במשך חודשים רשויות מס שבח אימצו חד צדדית את עניין זלצר, עד שניתנה החלטת בית משפט העליון בעניין בעניין ע"א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' אן מרי עברי ; נז(5) 589 שם קבעו השופטים, כי מאחר וסעיף 49(ב) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 קובע מפורשות, כי לצורך פטור ממס שבח על מכירת דירת מגורים מזכה בני-זוג מהווים "מוכר אחד" (למעט אם חיים הם בנפרד דרך קבע), הרי החלטתם של בני הזוג בפרשת אן מרי עברי לקיים הפרדה בנכסי מקרקעין מסוימים, על-ידי חתימתם על הסכם יחסי ממון, אינה צריכה להשליך על שאלת מתן הפטור במכירת דירת המגורים שבה מתגוררים בפועל שני בני-הזוג. המבחן שמציב החוק לא בא לענות על השאלה אם בני-הזוג בחרו להפריד את הבעלות בנכסיהם, על-ידי חתימתם על הסכם ממון, כי אם לענות לשאלה אם בני הזוג בחרו להתגורר בנפרד בדרך קבע.
לאור הלכת "אן מרי עברי", הרי שאם האשה והבעל מתגוררים יחדיו, הרי שניהם כבני זוג יחובו בשיעור מס רכישה במדרגות "דירה שנייה" בעת רכישת הדירה החדשה, אפילו נחתם ביניהם הסכם ממון בו קיימת הפרדה ברכושם.
לפיכך, גם את וגם בעלך נחשבים כבעלי "דירה שנייה" ולפיכך, אינכם זכאים לקבלת החזר ממס רכישה.
יש לך שאלה דומה בנושא דיני מיסים?
עורכי הדין בפורום זמינים להשיב על השאלות שלכם. הוספת שאלה לפורום אינה כרוכה בתשלום.
שאל עורך דין