האם אי ציון מועד מדויק בעבירת אינוס פוגע בטענת אליבי של הנאשם?

אריאל שלום רב, במשפט פלילי אחרי שלב ההקראה ופרשת התביעה, יכול הנאשם לטעון כי גם אם כל מה שהתביעה הוכיחה הינו נכון, הרי שאין צורך להשיב לאשמה, שכן העובדות המוכחות אינן עולות כדי עבירה. או אז תתייתר פרשת ההגנה והנאשם יזוכה (בהנחה שביהמ"ד יקבל טענה זו).

שאני המקרה המוצג על ידך, שכן אתן לך דוגמא מתחום נהיגה בשכרות. נקבע כי אפשר להרשיע אף ללא נתונים אמפיריים לשכרות המתקבלים מנשיפה למכשיר ינשוף ו/או מבדיקת דם לחשוד, וזאת על סמך "מאפיינים מרשיעים". אותם מאפיינים יכולים להיות ריח הנודף מהבל פי החשוד, הליכה על קו ישר וכיו"ב.

מדוגמא זאת ברור לחלוטין כי אם ביהמ"ש ישתכנע שעבירת האינוס אירעה - הרי שטענת היעדר יכולת להוכיח אליבי, לא תעמוד לנאשם לדעתי. איך ביהמ"ש יתרשם וישתכנע בדבר ? לאור העדים, ראיות נסיבתיות, תוספות ראייתיות מסבכות וכיו"ב.

באופן קלוש אפשר לטעון להגנה מן הצדק, אך סבורני כי בנסיבות אותן הנך מתאר - דין טענה זו שלא להתקבל.