שואל/ת השאלה: אדר

כיצד ניתן לנהל הוכחות בנושא מהירות נסיעה ללא תימרור חוקי?

במאי אשתקד (2009) שוטר ומסייע לו (גם הוא שוטר) טענו שנסעתי במהירות של 144 קמש. הורידו את המהירות ל-139 קמש (ממל"ז). לטענתו בכביש שמותר לנסוע 90 קמש. יובהר שבקטע הכביש הזה אין הגבלת מהירות והשלט ההכוונה לפני המקום בו טען שנסעתי כך מראה על כביש 5 ברקע כחול - שמתוך חקירת העניין מתברר שלמעשה זהו שלט הכוונה שממוקם רק בכביש מהיר הווה אומר שאם לא הייתה הגבלת מהירות המהירות המרבית המותרת הינה 110 קמש ולא 90 קמש. יובהר שקטע הכביש על אף שיש תאורה הוא לא ישר ואף התאורה לא מספיק מאירה (כביש 5).

ביולי 2009 היה שלב ההקראה בו אני מכחיש מכל וכל.

בינואר 2010 היה אמור להיות שלב ההוכחות אך בשל תאונת דרכים בה מישהו פגע בי לא הגעתי והודעתי לשופט בפקס והוא הסכים לדחות את שלב ההוכחות לסוף יוני 2010 (כלומר עוד כחודשיים).

כבר ביוני 2009 פניתי למשטרת ישראל בבקשה לקבל את כל חומר החקירה.

התברר שהשוטר כתב לכאורה שאודתי שנסעתי בערך 130 קמש.

יובהר שהשוטר שהזמין אותי למשפט לא החתים אותי על דברי אלא רק על קבלת הזימון למשפט וכן חתימה על כך שלקח את רישיוניי והיה עלי להגיע יום למחרת לבית דגן - בו הקצינה החזירה לי אותו. כמו כן לא כתב את העד המשטרתי הנוסף שהיה עמו.

יובהר שהוא אף טען שהוא נסע אחרי בקשר עין רצוף ואין אפשרות פיזית לעקוב אחרי מכונית שנוסעת מ- 0 עד 140 קמש מאחר ויש שם עיקולים וזה כביש בן 3 נתיבים שיש מכוניות נוספות הנוסעות. וזה מתוך ההגיון הפשוט. מה גם שאני אישית ראיתי אותו בכלל עוצר מכונית אדומה ושהתבוננתי אחרונית לא ראיתי אף רכב משטרה בעקבותי אלא לאחר כדקה (כ-[התאריך צונזר] ק"מ מהמקום) לפתע עצרה אותי ניידת בהיותי נוסע כ- 100 קמש.

אני כמובן מוכן להודות במהירות שנסעתי והיא בין 100 ל- 108 קמ"ש - כן הקפדתי ניכרות לא לעבור את המהירות המותרת שמבחינתי מתוך הסימונים על הכביש הייתה 110 קמש. אך אין בזה לעניות דעתי כל עבירה מאחר והסימול בכביש הראה 5 על רקע כחול - הווה אומר אם לא צוינה הגבלת מהירות אזי לרכב מנועי עד 4 טון המהירות המרבית המותר היא לכל היותר 110 קמש - כמובן בהתאם לתנאי הדרך והתנאים איפשרו מהירות זו ללא סכנה של אף רכב אחר.

יובהר שהשוטר לא כתב בדו"ח המשטרתי את מספר הממל"ז אך מעניין שכתב זאת בדו"ח שלו לאחר שצילמתי בתדהמה את מה שכתב שכאילו אני אמרתי. כמובן שלא אמרתי שנסעתי 130 קמ"ש וזה שקר וכזב.

לענייננו,

צילמתי את הנהלים אך לא קיבלתי כל מידע על הכיול שעשו וגם יש נוסעים חשמליים שביקשתי לידי ולא קיבלתי. פניתי בפקס הן לשופט והן למשטרה. וודאתי באמצעות שיחה טלפונית עם המשטרה שקיבלו את הפקס ומסרו שיעבירו את בקשתי וישיבו לי, אך מזה למעלה מחצי שנה שום דבר לא מתרחש.

אודה מאוד לדעת האם משלוח פקס והקלטת קבלתו מהווה מבחינת החוק בדיוק כמו דואר רשום. מצבי הכלכלי די גרוע ואני מנסה לא להשקיע יתר על המידה בדואר רשום וכו'.

אני רוצה לפנות פשוט לשופט ולמשטרה ולמסור שהמשטרה לא העבירה לידי את החומרים שביקשתי בנושא כיול. מה גם שבין לבין פסק בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדיוק בנושאים שאני טוען - המכשיר אמין אך כיולו בארץ מוטל בספק וגם יש בעיה מבחינה חשמלית לגבי הדו"ח המשטרתי של המכייל. והנוהל עצמו. על כן אני מבקש שהתביעה תמשוך את התיק לחלוטין ותפסיק לגרום לי לעוגמת נפש והוצאות מיותרות.

תודה רבה.
תשובת עו"ד לדיני תעבורה
אדר שלום רב, בארץ הקטנה שלנו הכביש המהיר היחיד הוא כביש 6

כל יתר הכבישים, כולל כביש 1, כביש 2, כביש 5 ודומיהם אינם כבישים מהירים

מהירות הנסיעה בכבישי הארץ הבין-עירוניים היא 80 קמ"ש ובקטע שיש גדר/קיר הפרדה 90 קמ"ש

במקומות מסוימים יש היתר ל- 100 קמ"ש, מודיעים עליו בתמרור שתקף אך ורק לאותו קטע דרך

כביש 5 אינו כזה בשום קטע שלו ולפיכך מותר לסוע בו 90 קמ"ש

כל הטיעונים שלך לא לענין, פרט לאילו שנוגעים לראיה רציפה של השוטר מרגע העבירה ועד רגע העצירה.

יש לך שאלה דומה בנושא דיני תעבורה?

עורכי הדין בפורום זמינים להשיב על השאלות שלכם. הוספת שאלה לפורום אינה כרוכה בתשלום.

שאל עורך דין