אני וגרושי גרים אחד ליד השני. ביתנו המשותפת גרה איתי, עם הסדרי ראיה של פעמיים בשבוע (פעם בשבוע שינה) וכל סוף שבוע שני. בעוד מספר חודשים אני עוברת עם בתי ובן זוגי החדש לבית חדש אותו קנינו, במרחק נסיעה של כ-[התאריך צונזר] דקות (תלוי בתנועה).
למרות שיש בנינו יחסים קשים, הוא שלח לי בקשה לחלוקה בהסדרי הנסיעה ("מטעמי הוגנות"). הוא מציע שמיום המעבר, אני זאת שאסיע אותה אליו (!!!) והוא יחזיר.
מיותר לציין שיחסי הוגנות מצידו לא קיימים כבר מספר חודשים, בכל התחומים האפורים של "לבוא לקראת אחד השני". זה בא בהתחשבנויות שהוא עושה איתי ללא הרף וברצון לחיות בנתק ועוינות.
כיום, כשזה נוגע לכיסו ולרווחתו האישית, איני מעוניינת לבוא לקראתו מעבר להכרחי.
אז מה קורה במקרה כזה? מה אומר החוק, במקרה והעניין לא מעוגן בצורה מפורשת בהסכם הגירושין שלנו? האם אני חייבת להתחלק איתו בנסיעה, או שזה נתון להחלטתי?
תודה מראש על העזרה,
תשובת עו"ד לדיני משפחה
תום שלום רב,
הכל בהתאם לפסק הדין למזונות. מה שלא כתוב שחייב לא חייב.
יש לך שאלה דומה בנושא דיני משפחה?
עורכי הדין בפורום זמינים להשיב על השאלות שלכם. הוספת שאלה לפורום אינה כרוכה בתשלום.
שאל עורך דין