לפני מספר שנים אושר הסכם גירושין בין הצדדים לפיו "במידה ויימכר הבית לפני שהבת הקטנה ביותר תהיה בת 21 הרי שכספי הבית יחולקו חצי להורים שהיו שותפים בבניית הבית ובחצי השני ייקנה בית קטן כדי שלילדים תהיה קורת גג" " לאחר שהבת הקטנה ביותר תהיה בת 21 ובמידה והבית יימכר אז הרי שהכסף יחולק בין 3 הילדים" לאמור, הבעל הוציא עצמו מעניין הבית ולא דרש בו מאומה - כוונת האישה שערכה את ההסכם היתה שהיא תוכל למכור את הבית בכל עת.
כעת כשהבת הקטנה בת 11 הבעל מסרב למכירת הבית, היתה פנייה לביה"ד הרבני שיחייב את הבעל להסכים למכירת הבית אך האחרון דחה את הבקשה בטענה שאין בהסכם התחייבות מופרשת של הבעל להסכים למכירת הבית שהרי כתוב "במידה ש..".
השאלה : האם להגיד ערעור לבית הדין הגדול? מה הסיכוי?
האם אפשר לפנות כעת לבית המשפט לענייני משפחה בעילה של פרשנות הסכם גירושין ( עילה שונה מהעילה בפנייה הראשונה לבית הדין הרבני שם היתה בקשה לסעד של צו ) באופן שההסכם יפורש לטובת האישה וייתן לה הזכות למכור הבית ? והאם לא תהיה בכך עקיפה של בית הדין הרבני ?
לתשובה חכמה אודה
תשובת עו"ד לדיני משפחה
רון שלום רב,
לצערי שאלתך מורכבת מדי ומחייבת עיון מעמיק במסמכים עצמם, מכדי שאפשר יהיה להשיב עליה במסגרת זו
יש לך שאלה דומה בנושא דיני משפחה?
עורכי הדין בפורום זמינים להשיב על השאלות שלכם. הוספת שאלה לפורום אינה כרוכה בתשלום.
שאל עורך דין