הכלל הוא שמי שממהר להגיש תביעה בבית דיןבית משפט ידו על העליונה. בד"כ הבעל לבית הדין והאישה לבית המשפט (כמובן שצריך לבחון כל מקרה לגופו).

בכל זאת שאלתי היא מה באשר לבעל שמקדים להגיש תביעת גירושין אך תביעתו מוגשת בחוסר תום לב שכן הבעל גר מספר חודשים בנפרד מאשתו (עקב בגידה) לא משתתף בשום הוצאה כספית...כמובן שזה כולל הוצאות שכירות...הם אין דיי בעובדות אלו כדי להביא לבטלות תביעתו בשל עילה של חוסר תום לב...? או שמא הצדק איתו (גם לאור העובדה שהקדים במרוץ הסמכויות) ודינה של האישה האומללה להתדיין בפני בית דין רבני אשר קביעותיו בכל הנוגע לנשים בכלל ובעילת בגידה בפרט הן בגדר אפליה גמורה לרעת האישה אשר דינה (לדעתי) לעבור מן העולם!

נ.ב: במשפטים כמו במשפטים אין שחור לבן וכל מקרה נבחן לגופו ובכל זאת אשמח לקבל תשובה ממצה ככל הניתן.

תודה