האם ניתן לסרב שהילדים יבקרו בבית הוריו של הבעל?

אני ובעלי נמצאים בהליכי גירושים. בעלי אינו יציב במעשיו, הוגדר ע"י הרווחה כאלים נפשית כלפיי ואף הציעו לי להרחיקו. כרגע עדיין גרים יחד.

מבחינתי אני חוששת למצב שהילדים ישהו במחיצתו מכיון שאינו מבין כללי בטיחות בסיסיים ומתנגד להבנות בטרם למשל. הוא אינו יציב באף תחום בחיים, משנה מצבי רוח בשניות. גם עם הילדים הוא לא יציב, כאשר הוא עצבני אינו מתייחס אליהם, "מעניש" אותם כשלא מקבל מה שרוצה ע"י חוסר התייחסות והבן נפגע מכך נפשית. עושה סצנות כלפיי לעיני הילדים ועקב זאת הילד (בן [התאריך צונזר]) ממש לא רוצה להיות במחיצתו לבד או ללכת איתו. הטיפול בבית בילדים הוא שלי, בעקבות המצב הבן לא מוכן שיקלח אותו / ירדים אותו וכו'. הבעל נעלם בעבר מס' פעמים מהבית לשבוע - 10 ימם וגם זה השפיע על הבן. פסיכולוגית של הגן אמרה שכנראה הבן נכנס למצב של מגננה עלי (היו בעיות בגן ולכן פניתי אליה)

בנוסף בית הוריו אינו בית יציב, זוגיות לקוייה שנים רבות, בית של צעקות וברוגז, ואמא לא רגועה. בעלי מבקש הסדרי ראיה רגילים ולכן הפנו אותנו לתסקיר.

1. האם יש מקום שאוכל לסרב שיקח את הילדים לבית הוריו? אני חוששת מפקעת העצבים שיש שם. כיום הבן מסרב בתוקף להכנס לשם, האם יש אפשרות להכריח אותו להיות שם?

2. האם במצב זה הרבנים יכולים לתת מענה זמני לפני התסקיר ובו החלטה לתת הסדרי ראיה לבעל כולל לינה? כולל שבתות?

3.מה המקרים (בכללי) שבו לא מאשרים לבעל הסדרי ראיה כולל לינה?