בהליך למינוי אפוט' לחולה נפש (שהמשפחה ביקשה לקיים ומאוחר יותר ביקשה לבטלו), השופט קיבל את עמדת משרד הרווחה, שיש להוציא תזכיר סעד לחולה הנפש, וכי עמדת משרד הרווחה לסגירת התיק תינתן רק לאחר הוצאת התזכיר סעד. כל זאתך חרף שמדובר במקרה בו המשפחה מטפלת היטב בחולה ומבקשת לסגור את התיק ולבטל את הזמנת תזכיר הסעד.

הרי לפי חוק הכשרות והאפוט' ממנים אפוט' בצו רק למי שאין לו מי שיטפל בענייניו- איך ייתכן שלמרות שהמשפחה דואגת ומטפלת מערבים את המדינה בניגוד לרצון המשפחה?

מה הם המקרים בהם מבטלים את הצורך בתזכיר סעד?