שלוש בנותיי נלקחו ממני לאמנת סבים לפני חמש שנים בעקבות משבר. מעולם לפני לכן לא הייתה עילה לכך, למרות שהייתי בקשר עם שרותי הרווחה (מיוזמתי, ובעיקר שיחות שבועיות).

אחרי שנה אחת באמנה הבת הקטנה חזרה אלי. אני מגדלת אותה מזה ארבע שנים. בשנה האחרונה אני מתגוררת בחול. מגמת הרווחה הייתה להחזיר את שתי בנותי עוד לפני יותר משנה. הם חזרו בהם לאחר שגילו שאני עוברת לחול. הבטיחו שימליצו על החזרת שתי הבנות הגדולות לאחר שאוכיח התאקלמות. כך עשיתי. סיפקתי שלל חוות דעת והוכחות.

בדיון שהתקיים לא מזמן, סבי האמנה באופן חריג הורשו להיות נוכחים בחלק מהזמן ועורכת דין פרטית המייצגת אותם הופיעה לכל אורך הדיון. הם העלו טענות מסוכנות לגבי, טענות שאין מתיישבות עם המסמכים והעובדות וחווד הדעת שסיפקתי מגורמים שונים. הם כמעט לא בקשר איתי לאורך שנים רבות, ובטח לא בזמן שהותי בדנמרק.

כך שגם טענותיהם וגם טענות האופוטרופוס בדבר אי כשירותי והתנהלות בעייתית שלי, לא נשענות על דבר, למעט עובדות וטענות מעוותות, בחלקן הגדול הוזן על ידי הסבים, שבזמנו שירתו אותה בהוצאת הבנות.

כל נושא הוצאת בנותיי מחזקתי, גם הוא שערורייתי בעיני, וכמובן אם היו לי האמצעים הכספיים והייתי יכולה להיעזר בעורך דין פרטי, אני משערת שלא הייתי מגיעה למצב זה ובנותיי לא היו חוות, בייחוד ביתי הקטנה, טראומה כה גדולה. הופעלו עלי בזמנו הרבה לחצים ומניפולציות והפחדות כדי שאחתום על העברתן לאמנה.

כעת סבי האמנה עומדים להגיד בקשה לבית משפט לענייני משפחה כדי שיכריז על בנותיי הגדולות כקטינות נזקקות ולקבל אופוטרופוסות עליהם. השופטת נתנה להם ארכה עד סוף החודש כדי להגיש בקשה זו, ואחרת בנותיי חוזרות אלי. ככל הנראה הם מתכוונים להגיש בקשה זו (בקשה שנדחתה באותו דין בבית המשפט לנוער).