סרבנות קשר והפרת החלטת בית המשפט בנוגע לקיום הסדרי ראייה

התגרשתי כשבתי הייתה בת שנה, (היום בת 9), בשלוש שנים האחרונות האב (שהוא נרקומן וחולה נפש, ואף נמצא בשירות המבחן עקב עבירה פלילית) אינו רשאי לקיים הסדרי ראיה (ואף אינו רוצה בכך כרגע).

אימו של האב הביולוגי עתרה לבית המשפט בבקשה לאשר לה לקבל הסדרי ראיה. הסבתא נפגשה עם בתי פעם אחת בלבד במשך שלוש השנים האחרונות וישנו נתק מוחלט. אני מתנגדת לכך נחרצות. גם הילדה מסרבת לפגוש את האישה.

המזונות משולמים מקצבת הנכות של האב, כך שאין כל קשר בין מזונות לביקורי הסבתא.

האם אפשר לחייב אותה לפגוש את הסבתא (גם אם במסגרת מרכז קשר) בניגוד לרצונה? מאיזה גיל יתחשבו בדעתה?

האם אפשר לחייב אותה ללכת לפסיכולוג?

באם ביהמ"ש יחליט שסירוב הילדה מקורו בהסתה שלי, מהן הסנקציות שיכולים להטיל עלי?

האם אפשר להפחית מזונות ("בן מרדן") למרות שהאב משלם אותם ולא הסבתא?

בתודה מראש!