פעם אחת השאלה נמחקה באופן תמוה בפעם השניה דילגתם עליה. אודה לכם אם תשיבו עליה:
תקנה 258ח. קובעת שלכתב תביעה יצורף תצהיר של בעל הדין שבו יאמת את העובדות שבכתב הטענות אשר ידועות לו מידיעתו האישית; ושתקנה 521 לא תחול עלתצהיר זה.
לא הבנתי אז למה טוענים שמגישים תצהיר בגצ"י לפי מיטב האמונה? אבל התקנה הנ"ל קובעת תצהיר אימות מידיעה אישית. אודה לך אם תסביר לי איזה תצהיר יש
להגיש בתמיכה לכתב התביעה ממש תצהיר מפורט המצהיר על כל העובדות הידועות מידיעה אישית או תצהיר אימות בגצ"י? והאם זה משנה אם מדובר בתיק עזבונות או תמ"ש או ששניהם מחייבים הגשת תצהיר כזה?
ומה קורה אם אני כבעל הדין לא יודע את העובדות אלא מישהו אחר וכרגע אני לא יכול לבקש ממנו להגיש תצהיר ומעדיף לבקש ממנו בהמשך המשפט כשיוגשו תצהירי עדות ראשית. אז מה אני כבעל דין אמור לעשות? אני יכול לא להגיש תצהיר בצרוף לתביעה?
תשובת עו"ד לדיני משפחה
מור שלום רב,
לא אפשר להשיב על שאלתך, המאוד ספציפית, ללא ידיעת מכלול העובדות, ובין השאר - באיזו תביעה מדובר ? מדוע אינך יודע את העובדות או חלקן ? מה השפעת חוסר הידיעה שלך על סיכויי התביעה ? האם אפשר יהיה קבל תצהיר מזה שלטענתך יודע את העובדות ? האם אותו אדם יסכים להגיש תצהיר או שרק יוזמן כעד? ועוד ועוד ועוד שאלות שבוודאי תעלה לאחר קבלת תשובותיך לשאלות הנ"ל.
יש לך שאלה דומה בנושא דיני משפחה?
עורכי הדין בפורום זמינים להשיב על השאלות שלכם. הוספת שאלה לפורום אינה כרוכה בתשלום.
שאל עורך דין