נשואים כשנתיים ללא ילדים וללא רכוש משותף

לאחר שהאשה ביצעה בגידה (יש הוכחות לכל הפחות למעשה כיעור מובהק), האשה הגישה תביעה לגירושין על רקע מיאוס והשפלה (לא היה ולא נברא ויש הוכחות) ותביעה לביהד לעניני משפחה (תובעת כספי פנסיה מתקופת השנים שהיינו חברים בעיקר, החשבון חולק חצי חצי עי האשה שרוקנה אותו על דעת עצמה)

ע"מ שלא להתעסק עימה יותר ניסחנו הסכם גירושין בו פרטנו איך יחולק הרכוש והכסף וכי אין לאף אחד תביעות מהאחר, ביצענו את החלוקה וכל אחד חי לבדו בדירה משלו ללא קשר עם האחר, כרגע ממתינים לדיון בביד רבני לטובת אישור ההסכם וגט.

והתביעה בביהד לעניני משפחה תלויה ועומדת בתור מנוף לחץ (סחיטה) ע"מ שלא אומר כי האישה בגדה. (איימה שאם אספר שבגדה תתבע אותי ותהרוס אותי כלכלית)

האם אני יכול במעמד ביהד הרבני לומר כי לי יש עילה נגדת לגירושין והיא בגידה?

ועדיין ההסכם יהיה תקף והתביעה בביהד לעניני משפחה (הממונית) לא תהיה תקפה כיוון שבהסכם שהוגש ויאושר בביהד הרבני מצויין כי לאחר אישור ההסכם - אין יותר תביעות.

איך עובדים הדברים כרונולוגית? קודם אישור הסכם ואז דיון נפרד על הגט?

או שמא אין לי ברירה אלא להכנע לסחטנות?