קצת חצוף אני יודע. אבל השבת למדנו על יהודה ותמר. אם לא מטייחים, הרי שיהודה (שהוא כנראה אבינו היום, שכן כולנו משבט יהודה, לא?) בעצם הלך לו לפרוצה לספק את ייצרו. האם מכאן אפשר ללמוד שגישת המשפט העברי לזנות בכלל היא גישה מקילה?
סליחה על הבוטות בשאלה, אבל היא באה ממקום של רוצה תשובה ולא של מקניט ומתחצף.
תודה
תשובת עו"ד לבתי דין רבניים
מאי שלום רב,
שהדבר העיקרי הנלמד ממעשה יהודה ותמר, היא חשיבות לקיחת אחריות - יהודה לא מתבייש להודות שטעה, ולהודות שחטא, ולמרות הקלון, הוא לוקח אחריות על מעשיו, וודאי אין כאן מטרה להראות יחס מקל כלפי תופעת הזנות
יש לך שאלה דומה בנושא בתי דין רבניים?
עורכי הדין בפורום זמינים להשיב על השאלות שלכם. הוספת שאלה לפורום אינה כרוכה בתשלום.
שאל עורך דין