מה ההסבר לקביעת קלות ממון לעומת איסור בהקשר להלכה?

מצד אחד הרב אמר שהפרוש של רש"י בברכות יט קשה,

כי אם באמת ממון היה קל מאיסור היה אפשר ללמוד קל וחומר מממון לאיסורא (וא"א-כתובות מ),מצד שני הרב הביא 3 הוכחות (מצבי ספק,חקיקה קוגנטית,דד"ד) שמראות בבירור שממון יותר קל...

כלומר, לא כ"כ ברור שקשה על פירוש רש"י, שהרי יש מקורות רבים התומכים בו. לא ייתכן שהתכונן שזה שממון קל מאיסור (קביעה כשלעצמה נכונה) זה רק סימן (ולא סיבה) לכך שמדובר במערכות נורמטיביות נפרדות ולכן א"א ללמוד ק"ו אחת משניה, וכך הכל מסתדר?